לוחמי שריון בקרב לשחרור ירושלים ששת הימים – פלוגת השריון הסודית

בהסכם שביתת הנשק עם ירדן בתום מלחמת העצמאות שלנו, שנחתם באפריל 1949 ברודוס שביוון, נקבע איסור שימוש בכלי נשק בקוטר מעל 0.5 אינץ' )12.7 מ"מ(.

הפלוגה הראשונה: M10

הפלוגה הוקמה בשנת 1955.. לפלוגה הוקצו 14 טנקי M10 וולברין, והיא סופחה לגדוד השריון הפיקודי של פיקוד המרכז (גש"פ 182).

בסביבות מאי 1956 הוחלט להעלות את הטנקים לירושלים. עקב האיסור על הכנסת נשק כבד לעיר הוסוו הטנקים בתוך מכולות עץ גדולות של חברת החשמל, והועמסו על מובילים. סיורים של אנשי האו"ם עוכבו בדרך לירושלים בטענה כי נשמעו יריות באזור שער הגיא והדרך אינה בטוחה. לפנות בוקר הגיעו המובילים לירושלים והטנקים אוחסנו בצריפים בתוך מחנה שנלר.

שגרת הטיפולים בטנקים בוצעו במוסכי חברת האוטובוסים "המקשר

הפלוגה השנייה: סופר שרמן

בשנת 1958 החליט האלוף חיים בר־ לב (אז מפקד גייסות השריון ולימים הרמטכ"ל ה־8 להקים פלוגת טנקים סודית  נוספת בירושלים כדי להדוף התקפה ירדנית אפשרית על העיר ואולי לנצל הזדמנות, אם תבוא, לתיקוני גבול וחבירה עם הר הצופים, עם הכותל המערבי ועוד. במלחמת ששת הימים הפלוגה מימשה את ייעודה . פלוגת הטנקים הסודית בירושלים היתה חלק מגדוד השריון הפיקודי 182 של פיקוד המרכז תחת פיקוד חטיבת   מחוז ירושלים  חטיבה 16.

סיפור הפלוגה התחיל בחגיגות העשור למדינה ב־.1958 ישראל ביקשה אז מירדן, באמצעות כוח האו״ם, לקיים בירושלים מצעד צבאי, ובין היתר דרשה לאפשר לה להעלות גדוד טנקים ובו גם טנקי שרמן אם־50 ושרמן אם־,1 כדי שישתתפו במצעד, בצירוף הבטחה שלמחרת הטקס יחזרו הטנקים למרכז ישראל. הירדנים התנגדו נחרצות, אבל לאחר שכנועים בתיווך מסור של קציני האו״ם, סוכם כי המצעד יתקיים באצטדיון האוניברסיטה העברית בגבעת רם, ושכוחות האו״ם בירושלים ידאגו כי כול כלי הנשק האסורים, ובעיקר הטנקים, יעזבו את ירושלים מיד לאחר המצעד. בתום המצעד, הוריד צה״ל מההר רק שלוש פלוגות ואילו הפלוגה הרביעית פוצלה לשניים, כמה טנקים הוסתרו בביתנים שהוכנו מראש במחנה שנלר בלב ירושלים, ושאר טנקים הובאו במבצע חשאי ומורכב למחנה סטף, בין עין־כרם לקיבוץ צובה. המבצע להשארת פלוגת הטנקים בירושלים נעשה בחוכמה רבה. במהלך פינוי שלוש הפלוגות הוזמנו אנשי האו״ם לנשף יום העצמאות, שצה״ל ערך לכבודם באחד ממועדוני הלילה של יפו. בשעה שהם חגגו ביפו עם הרבה אלכוהול, פלוגת הטנקים הרביעית התמקמה בירושלים.

פלוגת הטנקים הסודית מנתה 18 טנקים, 14 מהם שרמן מסוג אם־1 אי־4 בעלי תותח 76.2 מ"מ וארבעה שרמן אם־51 בעלי תותח 105 מ"מ צרפתי. 6 מהם שהיו מזוודים, מתודלקים, חמושים וערוכים ליציאה מידית לכול משימה – הוחבאו במחנה שנלר בירושלים, בביתנים שנראה כמבנים רגילים, שבחזיתם דלת עם חלונות, אך בחלק האחורי שלהם הרסו את הקיר והרכיבו עליו דלתות גדולות של ברזל ופח, שאִפשרו יציאה וכניסה של טנק. יתר הטנקים אוחסנו בימ"ח במחנה סטף בסככת טנקים רגילה. "

משימתה העיקרית של הפלוגה הייתה התערבות מהירה במקרה של התקפה על השיירה הקבועה שעלתה מדי שבועיים למובלעת הר הצופים. הטנקים במחנה שנלר עמדו מתודלקים ומוכנים לתנועה מיידית. במהלך שנות ה-60 הועמדו הטנקים בכוננות פעמים רבות, בעיקר כאשר היה חשש להתקפה על השיירה להר הצופים. מפקדי הטנקים ערכו סיורים רבים לאורך הקו העירוני כדי ללמוד ולהכיר את צירי התנועה בעיר ואת עמדות הטנקים המיועדות.

במאי .1967 במחנה שנלר הוחלפו 4 טנקי השרמן בעלי תותח 76 מ"מ בטנקי שרמן אם־51 בעלי תותח 105 מ"מ עם הצוותים שלהם, שהובאו מחטיבה 60 כך שהפלוגה כללה 18 טנקים

. ב-3 ביוני ביקר בפלוגה הרמטכ"ל יצחק רבין אשר בדק את מוכנות הפלוגה.

בבוקר 5 ביוני ,1967 עם תחילת המלחמה, בשעות הראשונות ללחימה בירושלים פרץ כוח המ"פ לארמון הנציב, יחד עם כוח של הסיירת הירושלמית ופלוגת חי"ר מגדוד 161 (השייך לחטיבת ירושלים). הכוח השמיד שלושה תול"רים ירדנים וכבש מחדש את אזור ארמון הנציב, אותו תפסו הירדנים בשעות הבוקר.

סגן מפקד הפלוגה רפי ישעיה, עם כוח שכלל 10 טנקים, עבר תחת פיקודה של חטיבת הצנחנים 55. בשעה 5:00 בבוקר נשלחו שני טנקים לסייע לצנחנים שספגו אבדות רבות בגבעת התחמושת. עם הופעת הטנקים נסוג הכוח הירדני שהגן על המקום והקרב על גבעת התחמושת הסתיים.

הטנקים והצנחנים חזרו לשער האריות. אחד הטנקים של הפלוגה הירושלמית ירה מספר פגזים לכיוון עמדות הירדנים בשער האריות, פרץ אותו, ומיד לאחר מכן עברו הצנחנים דרך השער בדרכם לכיבוש העיר העתיקה.

אף שחלקה של פלוגת הטנקים הסודית בקרב על ירושלים הוצנע לאורך השנים, לפלוגה נודע תפקיד חשוב בקרבות לשחרור העיר. במסמך פנימי שכתב מח"ט הצנחנים, מוטה גור, הוא שיבח את פעולות הפלוגה:

"הלחימה בתוך השטח הבנוי בלי הטנקים היתה חמורה מאוד, והטנקיסטים ברגע שהם נכנסו, בכל מקום שהם נכנסו, שינו לחלוטין את התמונה… בטיהור של העיר עצמה, החיפוי של הטנקים לפריצה היה מצוין. לחבר'ה שלנו אין מלים להערכת הטנקיסטים ומפקדי הטנקים שישבו בשלב זה, כל הזמן, לרבות הצלפות, עם הראש בחוץ, חצי גוף בחוץ, ונתנו סיוע יוצא מן הכלל תוך כדי תצפית"

שנים רבות לאחר המלחמה, במהלך פגישות עם קצינים ירדנים לאחר הסכם השלום בין ישראל וירדן, סיפרו הקצינים הירדנים שלחמו בירושלים כי הופעת הטנקים בשלב מוקדם כל כך של הלחימה הפתיעה אותם, ובקרב על גבעת התחמושת היו אלה הטנקים שהצטרפו לקרב שהובילו לנסיגה הירדנית.